קול צופייך

אם הקדושה עולה ו"הסטרא אחרא נחלש כוחה" – למה יש כפירה בעולם. למה יש את החמאס והחיזבאללה? כי יודעת הקליפה שהיא הולכת להיעלם מהעולם, לכן היא מתאמצת להילחם כנגד הקדושה בכוחה האחרון.

"ואפילו אם עדיין ישנו יהודי שצריך להסביר לו עד שיראה את הנסים – הרי זה בא באופן הכי קל, בדרכי נועם ובדרכי שלום ובשמחה ובטוב לבב, מספיק שיעוררוהו על כך פעם אחת. ויה"ר שלא יצטרכו לדבר ולספר אחד לשני אודות הנסים, כיון שכל אחד ואחד יראה ורואה זאת בגלוי, מראה באצבעו ואומר זה, ומכיר ומודה לה' על הנסים, עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים הגלויים"

ברכת "אמת ואמונה" נאמרה במיוחד לתקופה זאת של המלחמה, שבה אנחנו מודים על כך שניצלנו מהתוכניות הזדוניות של אויבי נפשנו מעזה לעשות רוע ועוול לכל תושבי מדינת ישראל, ובמיוחד לתושבי הדרום. שכתוב בה "הַגֹּאֲלֵנוּ מַלְכֵּנוּ מִכַּף כָּל עָרִיצִים", ושילם להם ה' גמול נורא על אכזריותם ועל רשעותם הרבה

הקדושה שהייתה בהר סיני עוברת למשכן ואחר כך למקדש. לכן היום אין קדושה בהר סיני, אבל על הקדושה של המשכן והמקדש נכתב בתורה "קדושה" למעלה משלוש מאות פעמים.שעיקר הקדושה היום היא במקום המקדש בירושלים, וכל הקדושה שיש לנו היום היא חלקיות קדושה שנובעת מתוך קדושת המקום שנקרא שמך עליו.

אפשר לקרוא נבואות ביחיד, אבל קריאתן בציבור בברכה היא פרסום עניין הגאולה. שרוב ההפטרות עוסקות בגאולתם של ישראל. וכל ברכת ההפטרה שנאמרות בציבור עוסקות בעניין הגאולה. וקידוש השם הוא פרסום עניין הגאולה.

"הַיָּמִים שֶׁל ספִירַת הָעֹמֶר, צָרִיךְ להַרְבּוֹת בָּהֶם תַּחֲנוּנִים, וּבִפְרָט בּעֵת הַסּפִירָה, כִּי הַשָּׁעָה צרִיכָה לכָךְ מאֹד, ויִזָּהֵר להַרְבּוֹת בָּהֶם בִּטְבִילָה, למַתֵּק הַדִּינִין בּמֵי הַחֶסֶד, ויִזָּהֵר בָּהֶם מאֹד מאֹד מִן כַּעַס וּמִקּטָטָה וּמַחְלֹקֶת בַּבַּיִת וּבַחוּץ, ויַרְאֶה אוֹתוֹת אַהֲבָה ורֵעוּת, הֵן לִבְנֵי בֵיתוֹ הֵן לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים"

כשחייל לא יכול לקרוא את ההגדה הוא צריך לזכור שהעיקר בליל הסדר זה לזכור כי בזכות ההקרבה שלו, של אשתו וילדיו – עם ישראל לא משועבד לגרועים שבאומות. בזכותם זוכה כל עם ישראל לשבת בביתו ולחגוג את חירותו. אין מי שמקיים את חג החירות בהידור גדול יותר ממנו.

הפעולה הכי חשובה לביעור החמץ היא לא הניקיון, הבדיקה או השריפה, אלא ביטול החמץ, שכאשר אדם מבטל את החמץ בליבו הוא לא עובר על בל ייראה ובל יימצא. ולכן בשעת הדחק, כשאדם במילואים או אם הוא מפונה מביתו ונבצר ממנו לנקות ולבדוק ולבער – לא ישכח לבטל את החמץ, כי הוא העיקר.